אנשים אומרים: “אי אפשר לסמוך עליו”,
“אי אפשר לסמוך עליה”, אי אפשר
לסמוך עליהם” וככה בדיוק אותם האנשים
משקרים לעצמם.
כי אם הם היו אומרים לעצמם את האמת
הם היו אומרים: “זה לא שאי אפשר לסמוך
עליו או עליה, כי אם אני תכלס אמיתי וכנה
וישר עם עצמי, זה לא הם! זה בכלל לא הם!
אלא זה אני שלא יודע לסמוך על אנשים, זה
אני שלא נותן אמון, זה אני שלא מאמין, זו
בעיה שלי!! אז למה אני מאשים אותם מסכנים?!”
אנשים שלא יודעים לסמוך לא מספרים לעצמם
שהם אלא שלא יודעים לתת את האמון אלא הם
תמיד יאשימו את האדם שאיתו הם בקשר וחבל
שהם לא עושים את האחד ועוד אחד ומסתכלים
על החיים שלהם ומגלים שבאופן “מפתיע מאד”
הם אלא שכל הזמן נופלים על הגברים, הנשים
או האנשים הלא אמינים.
למה ואיך זה שאותם אנשים לא אמינים
תמיד נופלים על אותו האדם? כי האדם
הוא זה שמאמין שהאנשים הם לא
אמינים! ואז האנשים הלא אמינים נופלים
עליו! ואם אותו אדם שלא יודע לתת אמון
ולא יודע לסמוך מוצא במקרה אדם אמין,
הוא כבר ידע למצוא בו יופי יופי מה לא
אמין בו ומה לא ישר בו, הוא כבר ידע
בצורה מצויינת איך להפוך את הטוב לרע
וזאת כי הוא לא מאמין שקיים טוב, הוא
לא מאמין שקיימים אנשים שאפשר לסמוך
עליהם, או שהוא מאמין שהם קיימים אבל
רק אצל אחרים, אף פעם לא אצלו.
היכולת לתת אמון לא תלויה באף אחד
אחר! היא תלויה אך ורק בך! ואם אתה
מרגיש שכל האנשים סביבך (או חלק
גדול מהם) לא ראויים לאמון זה לא
בעיה של האנשים אלא זו בעיה שלך
ואני מתערב איתך שאם תעשה בדק
בית עם עצמך בצורה כנה וישרה
ותסתכל עמוק עמוק על עצמך אתה
תגלה שלא באמת סמכת על ההורים
שלך, לא באמת סמכת על בני או בנות
הזוג שלך ולא באמת סמכת על המורים שלך.
חשבת שכולם רק רוצים לנצל ולעשוק
אותך ואפילו אם בין האנשים שעברו
על פניך לאורך חייך היו אנשים טובים
(ובטוח שהיו!) אתה תמיד מצאת איך
למצוא מה לא ראוי לאמון בהם כדי
להראות לעצמך שאתה זה לא הבעיה
ושזה שאתה לא יודע לסמוך זו לא
הבעיה, אלא הם זו הבעיה, הם זו
הבעיה אמיתית וזה תמיד הם, תמיד
הצד השני אשם, זה אף פעם לא אתה,
אתה תמיד בסדר ומה לעשות מרוב
שאתה צדיק תמיד ישר בנאדם טוב
וכולך נתינה אתה נופל תמיד על אלא
שמנצלים את טוב הלב שלך, נכון?
נו יאללה כבר עם הסיפור המצוץ הזה
מהאצבע! לא נמאס לך לשיר את אותו
הימנון כל החיים שלך ולעשות מעצמך
קורבן מסכן.
אתה זה שלא סומך! אתה זה שלא
יודע לתת אמון! אתה הבעיה.
כי עובדה, האנשים תמיד מתחלפים
אבל הבעיה תמיד נשארת.
אז מי הבעיה? הם?
לא חביבי, ממש לא.
אתה הבעיה ועד שלא תלמד לתת אמון
הבעיה הזו לא תיפתר, היא לא תשתנה,
המצב הזה לא יהפוך להיות אחרת.
זה בידיים שלך ובלב שלך והגיע הזמן
להבין, לעכל, להפנים ולקבל את זה כי
רק ככה החיים שלך באמת באמת ישתנו
ואתה תראה איך אותם אנשים שנמצאים
בחיים שלך כבר עכשיו, אלו שלא ידעת
לסמוך עליהם, אתה תראה איך הם
הופכים לאנשים אחרים לגמרי, אנשים
שמראים לך כמה אתה יכול לסמוך עליהם
בצורה מוחלטת ועיוורת וזה לא כי הם
השתנו אלא זה כי אתה השתנית, אתה
הבנת שהבעיות שלך עם אמון זה כי *אתה*
לא יודע לייצר אותו ושינית את זה, למדת
לתת אותו, למדת לשחרר ולבטוח למרות
שנפגעת בעבר וכל זה ונו בחייך מי לא
נפגע מאנשים בחיים האלה? במי לא בגדו?
למי לא שיקרו? מי לא חווה אלימות מאיזה
סוג שהוא? לא בא לך להיות “הכי” מסכן
מכולם? אתה רוצה שנעשה תחרות מי
יותר מסכן? ניפגש יום אחד בכייף ונספר
אחד לשני מי אכל יותר חרא בחיים מאנשים?
אתה רוצה להיות המצנח בתחרות הזאת?
תמיד אתה רוצה לנצח בתחרות הזאת נכון?
כדי שתראה לכולם כמה הם לא בסדר וכמה
אתה הטוב? עזוב אותך בחייך.
לאן תגיע בדרך הזו? לשום מקום ולכלום.
לדאגות, חרדות, ספקות, אכילה רגשית,
תעשן כמו קטר, תשתה כמו אלכוהוליסט,
תסמם את עצמך בכל צורה אפשרית
העיקר לא להרגיש.
לא להרגיש את החיים, לא להרגיש את מה
שקורה לך בפנים, לא להרגיש שאתה זה
הבעיה, אז אתה מסמם לעצמך את התחת
בכל מני אופנים ומכניס לגוף שלך רעלים
בכל מני סוגים כל מני טעמים וכל מני צבעים,
חלקם חוקיים שקונים במכולת וחלקם קצת
פחות חוקיים שקונים בבר השכונתי וחלקם
בכלל לא חוקיים שמתארגנים אצל הדילר
המקומי.
בוא נעשה לזה סוף.
הדרך היחידה לעשות לזה סוף היא לבחור
מישהו, מורה, מאמן, מטפל, אבא, אמא,
בן זוג, בת זוג, בעל, אישה ולתת בהם אמון
בצורה מוחלטת חד משמעית וכל מה שהם
אומרים אתה תגיד אמן וכל פעם שתחשוב
שהם טועים אתה תגיד לעצמך שאתה זה
שטועה וככה לאט לאט אתה תלמד לסמוך
ולהאמין ולנקות את כל הפחדים והרעלים
שאספת על עצמך.
מסוכן? כן זה מסוכן כי יכולים לנצל אותך
ולהשתמש בך לטובתם האישית.
זה הסיכון שקיים כאן.
אבל הסיכון הגדול יותר שקיים הוא לחיות
חיים של רעל ולא לסמוך על אף אחד ורק
להתרחק רגשית וגופנית מכל אדם שרוצה
להתקרב אליך ולאהוב אותך ואלו הם
גבירותי ורבותי, חיים של אומללות אמיתית.
אז יש סיכון בזה שסומכים על אחרים,
אפשר לנצל אותנו, כן זה נכון.
אבל הרווח הוא עצום הרבה יותר כי מה
שאפשר להרוויח פה זה להרגיש פעם
ראשונה בחיים אהובים, להרגיש אהובים
ונאהבים כמו שלא הרגשנו בחיים וזה
משהו שאין לו ערך ואין לו מחיר ומבחינתי
זה שווה “להתאבד” על החיים כדי להרגיש
אהוב ונאהב כי זה לא משנה כמה אנשים
יאהבו אותך, אם אתה לא תדע לסמוך
עליהם אתה בחיים לא תרגיש אהוב לא
משנה כמה אנשים יהיו סביבך ואיזה דברים
יפים הם יגידו עליך וכמה אהבה הם ירעיפו עליך.
אם לא תדע לאהוב ולא תדע לתת אמון –
וזה בידיים שלך בלבד!!
אתה לא תחווה אהבה ולא תרגיש אותה
ותסמם את עצמך בכל דרך אפשרית.
אז אלו האופציות.
להבין שלתת אמון זה בידיים שלך ולא קשור
לאף אחד אחר או לחיות חרא, אבל חרבנה
של חיים בהם לא תרגיש אהוב, לא תרגיש
ממומש, תמיד תרגיש כבשה שחורה ונפרד
מכולם ולא תוכל לעשות שום דבר לגבי זה
חוץ מלחיות בסבל תמידי, עצבות, חולשה,
כבדות וחולי נפשי שרק ילך ויגבר עם השנים
ויתבטא אצלך במחלות בגוף ובנפש וככל
שהזמן יעבור ככה יהיה קשה יותר לשנות
את זה, אתה תרגיש יותר “צודק” ואתה
תתבודד יותר ויותר ותחשוב שזה קשור
לתזונה שלך או ל”גנטיקה” שלך אבל אף
פעם לא תדע שזה בגלל שאתה לא יודע
לסמוך על אף אחד והלב שלך כל כך סגור
עד שהרסת לעצמך כל חלקה טובה בנשמה.
אפשר לצאת מזה.
אל תתפשר על חיים כאלה.
תבחר אחרת.
זה אפשרי וזה שווה את זה.
קח את עצמך בידיים, תרפא את
עצמך, תלמד לסמוך והחיים שלך
ימריאו למקומות מדהימים.
באהבה ואמונה,
אייל אברהם לוי
• הרגישו חופשי לשתף באמונה שאני אומר לכם שזה יעזור למישהו שצריך את זה עכשיו.
אז פשוט שתפו.
תודה.
תגובות